עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
חדשנות בארגונים וניהול ידע
30/12/2018 01:38
noa biton
1. חדשנות בטויוטה:

a. ע"פ המאמר, כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית כיוון שרק ככה ניתן ללמוד ולהתפתח. חברת טויוטה בנוסף לחברות אחרות הבינו שכישלון הוא המפתח בדרך להצלחה, זאת אומרת שהחברה מנסה יותר לחדש וכך לוקחת בחשבון שבעת הניסיון לחידוש יוכלו להופיע כישלונות בדרך. בפס הייצור של טויוטה, כאשר עובד עוצר את פס הייצור לא מענישים אותו אלא מעריכים אותו על כך שזיהה את הבעיה בזמן והביא אותה לאור-גישה פתוחה לכישלון. 

b. ביפן השיטה על תגמול עובדים היא אינדיבידואלית ומסתמכת בדר"כ על ותק העובד. חברת טויוטה התאימה עצמה לשיטה האמריקנית לתגמול לפי צוותים.  כל חבר בצוות מקבל את אותו הבונוס ובכך כל הצוות חותר למטרה אחת משותפת- להצלחה. שיטה זו מגבירה את המוטיבציה בקרב העובדים ותורמת לרווחיות הארגון בדרך עקיפה כיוון שכולם שואפים למצויינות.

2. חברת בגיר פיתחה חליפה ייחודית שניתנת לכביסה ביתית. אמנם החדשנות אינה באה לידי ביטוי בעיצוב החליפה שדמתה לקודמותיה, אלא יותר ביכולת הכיבוס הביתי במקום הניקוי היבש. החליפה יוצרה משילוב בדים ותפירות המותאמות לכביסה. גורם נוסף שתרם להצלחתה של החליפה הוא התמחור שלה. החליפה תומחרה ב-200 דולר והשיווק שלה נשען על חסכון הצרכן בכך שאינו צריך לשלוח אותה לניקוי יבש שכרוך בזמן, כסף וטרחה. 

3. מודל סנפיר הכריש הוא בעצם מודל שבו אנו מכניסים מוצר חדש כמו אפליקציה או מוצר שימושי וע"י שיווק חזק ביותר אנו מכניסים אותו לשוק. לאחר הכניסה המסיבית הראשית אנחנו בעצם משאירים אותו בתודעה אבל מכיוון שהוא נכנס בצורה מאוד מאוד חזקה לשוק, הוא נשאר צרוב בתודעה והפופולריות שלו לא יורדת. הדבר שגורם כמובן ליצירת המודל הוא כניסה מאסיבית וחזקה של המוצר לשוק, מה שיוצר עלייה חדה מאוד, לאחר מכן המוצר יורד בצורה יחסית מהירה ולפי הגרף אנו רואים סנפיר גדול של כריש.
    
0 תגובות
תחזוקה מונעת מול תחזוקה תחזיתית
22/12/2018 18:55
noa biton
תחזוקה מונעת היא תחזוקה מתוכננת המתבצעת בציוד בלי קשר למצבם התפעולי כרגע, על מנת למנוע להימנע מכשלים ולהקל על ההשלכות של תקלות בציוד. 
התחזוקה המונעת בדר"כ נקבעת מראש בזמן מוגדר, כמו פעם בחצי שנה או אחרי מספר משתמשים מסויים עם מגבלות שבדרך כלל מבוססות על מידע סטטיסטי על אורך החיים הצפוי של הציוד. 
לסוג זה של תחזוקה יש יתרונות רבים בהשוואה לתחזוקה מתקנת שמתבצעת רק כאשר מתגלה כשל בציוד או תקלה. 
הבעיה העיקרית עם סוג תחזוקה זה כיוון שהיא לא מתבססת על המצב הנוכחי של הציוד,  זה יכול לגרום להוצאות כספיות מיותרות ובזבוז זמן. 

תחזוקה תחזיתית ידועה גם בשם תחזוקה מבוססת תנאי. בניגוד לתחזוקה מונעת היא מבוססת על המצב התפעולי הנוכחי של הציוד במקום על נתונים סטטיסטים ולוחות זמנים מוגדרים מראש. 
הרעיון מאחורי סוג תחזוקה כמו זה הוא לחזות כשל בציוד עוד לפני שהוא מתרחש בפועל ע"י ניטור עקבי ובחינת התנאים של הציוד בעזרת טכניקות שונות כמו ניתוח רטט או ניתוח שמן. כאשר מזוהים תנאים לא רצויים אז רק נקבע תיקון על מנת למנוע כשל שעלול להתרחש. בדרך זו אנו יכולים להבטיח שהתיקון הוא הכרחי ובזמן הנכון, מה שלא תמיד קורה בתחזוקה מונעת או מתקנת. 
הבעיה בתחזוקה תחזיתית היא שהיא בדרך כלל יותר יקרה מתחזוקה מונעת ויש צורך בהשקעה בציוד ניטור ספציפי והכשרת כוח אדם שיוכל להשתמש בו ולפרש את הנתונים. 

מערכי הכטב"מים והמסוקים משתמשים בתחזוקה תחזיתית בכלי הטיס. ישנן מערכות תקשורת אשר מעבדות נתונים החשובים לביצוע התחזוקה וכוללים פרמטרים רבים כמו: טמפרטורה, שמן ונתוני התפעול של הכלי. מערכות אלו אשר מתבססות על תבניות דפוסים שנבנו מראש, יכולות לזהות לפי נתונים אלו דפוסים שגויים בלי הטיס וכך למנוע תקלות בו העלולות להתרחש בעתיד. 
0 תגובות
wiki וקהילות ידע
12/12/2018 10:34
noa biton
קהילות ידע הן קבוצות של אנשים המקושרים ביניהם, על בסיס תחום עיסוק משותף, למידה, פרויקט משותף, או כל מטרה אחרת. קהילות הידע עונות על צרכים אישיים וצרכים ארגוניים.

3 צרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילת ידע:
  1. יצירת סביבה מקצועית משותפת
  2. פיתוח והפצה מהירה של מידע וידע מקצועיים
  3. יצירת חברויות חדשות עם אנשים בעלי אותו אינטרס ועניין.

3 צרכים ארגוניים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות הידע:
  1. שיתוף של פריטי ידע, ביצוע דיונים משותפים.
  2. מניעת מצב של כפילויות עבודה
  3. שימור ידע בארגון לביצוע שיפור.

WIKI הנו כלי לניהול תוכן מובנה או מובנה למחצה.

3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני:
  1. בשונה מקהילות הידע הויקי מאפשר ידע בתחומים רבים יותר.
  2. מערכות הויקי הינן פשוטות להפעלה עבור  המשתמשים ולתפעול עבור האחראים.
  3. הידע נגיש מכל מקום, לכל גורם רלוונטי, בכל מצב ומאובטח.

 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני:
  1. באמצעות הויקי ניתן לקבל ולהעביר מידע לכל נושא שרצוי, באופן פשוט יחסי על ידי חיפוש מהיר וכך  לחסוך הרבה זמן ומאמץ.
  2. הויקי מאפשר שמירה ותיעוד של הידע.
  3. אחידות של המידע מונע אי-הבנות.


בעיות ארגוניות שניתן לפתור באמצעות קהילות ידע הן בעיות הדורשות דיון- בעיות כאלו דורשות סיעור מוחות ולכן קהילת ידע יכולה לתת מענה נכון ולהציג מגוון דעות של אנשים, בעיות שאין להן תשובה חד משמעית או שכאשר מידע של הבעיה הוא ייחודי או אזוטרי. 
בעיות ארגוניות שניתן ורצוי לפתור באמצעות הויקי הן בעיות שאנו מחפשים הגדרות מסוימות אשר חסרות בארגון ויכולות להעשיר את הידע בארגון, כללים שנועדו לכוון את העובדים לביצוע העבודה, דברים שהם קבועים ולא ניתנים לערעור, בדר"כ בעיות אלו יהיו פחות מורכבות ויותר מוכרות שהתקיים עליהם דיון בעבר.










0 תגובות
רשתות חברתיות
10/12/2018 11:42
noa biton
הגדלת אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות:

כלל ה- "1-9-90" נקרא  גם כלל "חוק האחוז האחד". המונח נטבע ע"י ג'ייקוב נילסן שטען כי ברשת חברתית מקוונת לא קיים שיוויון השתתפותי בין המשתמשים כיוון שרק אחוז קטן יוצר את התכנים. 
אחוזי הכלל מורכבים מ-
1% "יוצרים" שהמהווים משתתפים פעילים ברשתות חברתיות. הם בעצם יוצרי התוכן.
9% "עורכים" אשר דנים ועוסקים במידע שהעלו ה"יוצרים".
90% נקראים "אורבים", צופים בתכנים השונים ובדיונים עליהם. הם אינם יוצרים תכנים חדשים.

ישנן פעולות שבעזרתם ניתם על מנת להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות:
  •  הפיכת ההשתתפות בדיונים וביצירת תכנים לפשוטה- לא לדרוש התחייבות או הסכמה לתנאי שימוש.
  •  אפשרות לערוך תכנים ולאו דווקא ליצור אותם על מנת לא להרתיע את הגולשים מהתחייבות.
  • קידום משתתפים איכותיים- להציג את המשתתפים הפעילים באופן חיובי על מנת שירצו להמשיך לייצר תוכן איכותי ולהתקדם.
  • יש להפוך את תרומתו של היוצר לתוצר לוואי של הפעולה שהוא ביצע. 

מניהול מטריציוני לניהול רשתי:

ניהול רשתי מתאפיין בתקשורת בין עובדים. יצירת ידע ארגוני או מקצועי חדש דורשת מעורבות של הרבה אנשים בארגון בנוסף, הצלחת העובד תלויה בשאר הגורמים בארגון.

רשת חברתית ארגונית היא אמצעי יעיל ומתקדם למימוש מטרות עסקיות של הארגון. רשת חברתית תורמת עבור העובדים לאינטגרציה - הקניית תמונה שלמה של המתרחש בארגון ובנוסף, מאפשרות זרימת מידע על התרחשויות אחרונות בארגון. הרשת משפיעה על הבניית משמעות ויצירת קשר בין תהליכים בארגון ומגבירה שיח רב-כיווני החוצה היררכיות ומחלקות. הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא שרשת חברתית בארגון מגבירה אצל העובד את תחושת המחויבות שלו ע"י קידום המעורבות האישית שלו בארגון.

לאור הדברים שצוינו, רשת חברתית ארגונית תוכל לסייע ע"י שיתוף הידע בין עובדי החברה "אונליין" ובצורה מהירה, נוחה וקלה ללימוד. בנוסף היא תאפשר לעובדים להשתלב בתהליכי קבלת החלטות וייעוץ בצורה נוחה ותספק להם "ראייה מערכתית" וביטחון עצמי. 
0 תגובות
כוח ההמונים
01/12/2018 15:25
noa biton
1. מיקור המונים הוא כינוי לשיטה שבה החברות משתמשות על מנת לרתום את הקהל הרחב לפעילות החברה. הקהל יכול לקחת חלק בפרויקטים שונים כמו פיתוח מוצר חדש, תכנון לוגיסטי או גיבוש רעיון שיווקי. הפלטפורמה העיקרית בה נעשה מיקור המונים הוא האינטרנט. 
בארגון אשר מתעסק בפיתוח רובוטים חדשים לדעתי יש להיעזר במיקור המונים כבר בשלב האפיון. הקהל הרחב יכול לעזור לעובדי החברה להבין את דרישות הרובוט ואיזה פונקציות צריכות להיות לו ובכך לחסוך לחברה כסף וזמן על ניסוי וטעייה.


2. ישנן מספר טכניקות לביצוע תחזית על מידת ההצלחה היחסית של מוצר:
  • דירוג באמצעות גיליון ציונים
  • דירוג באמצעות אסימונים
  • טורניר רעיונות
  • שווקי חיזוי

לפי דעתי, אם אנחנו רוצים למדוד את סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים שמיועדים לשוק מסוייים הייתי מעדיפה את שיטת שווקי החיזוי. בשיטה זו כל רעיון מוצג כמניה וירטואלית בעלת ערך. המשתתפים משקיעים במניות שהן בעצם הרעיונים של המוצרים שהם חושבים שיש להם את הסיכוי הרב ביותר להצלחה. הנתונים משיטה זו היו עוזרים לי לנתח את שלושת המוצרים ולהבין איזה מבין שלושתם בעל הסיכוי הגבוה להצלחה ואולי אשקיע בו יותר משאבים מאשר באחרים.

3. מימון המונים, שיטה פיננסית למימון של מיזמים, עסקים וארגונים שמבוססת על תמיכה כלכלית ממשקיעים או תורמים שהינם אנשים פרטיים. מימון המונים יכול לסייע במגוון רחב של תחומים בין אם זה תמיכה באמן שמבקש סיוע מאוהדיו עד למימון פורייקטים שונים בתעשייה, בבריאות וכו'. מימון ההמונים צבר תאוצה באמצעות אתרי אינטרנט שונים כדוגמת headstart.
ישנן גם סגנות שנשקפות משימוש בשיטה זו למיזמים שונים. ראשית היזם נדרש לחשוף את רעיונו בשלב מוקדם יחסית וחשוף להעתקה ממתחרים אחרים בשוק.  שנית, יזם שאינו מכיר את כל החוקים הנלווים למימון עלול למצוא את עצמו אבוד בניירת הרבה ובחוקים השוקים ואף לעבור על החוק מבלי ידיעתו. לבסוף, למיזמים שונים יש דד ליין לאיסוף הכסף וכאשר מגיעים לתאריך זה ולא כל הסכום גויס היזם חוזר לנקודת התחלה והכסף מוחזר למשקיעים. 
 

0 תגובות
המשכיות ידע
25/11/2018 21:14
noa biton
במאמר העוסק בהמשכיות הידע ושימורו מתוארת הבעיה הבאה:

בארגון מסוים הידוע ביכולתו בפישוט בעיות והפחתת מורכבות קראו ליועץ ארגוני (כותב המאמר) אשר יבקר את החברה ואת הסיבה למה הם לא מצליחים לשמר את הידע בארגון שלהם. היועץ שנפגש עם מנהלי החברה הבכירים הבין שגם אם היה קיים ידע מוסדי בחברה הוא נחשב עכשיו לידע אבוד. המאמצים והניסיונות הכבירים לשמר את הידע לא צלחו, ההנהלה הבכירה השתנתה, ההכשרה של העבודה נשכחה וידע רב על הנושא הפך לריק מתוכן. למעשה, היועץ שכבר עבד עם החברה לפני 15 שנה הפך לאחד ממאגרי הידע הראשיים של החברה. 

הבעיה של החברה הספציפית הזו נחשבת לקיצונית אך מוסיף שזה לא נדיר כיום בנוף. ארגונים רבים מבזבזים זמן רב ומשאבים על פיתוח ידע ויכולת כאשר חלק מתורגם לתהליכים ומדיניות. רוב הידע נשאר בראש, בידיים ובלבבותיהם של מנהלים בודדים ומומחים מסוימים. בחלוף הזמן, ידע מוסדי רב הולך עם אותם אנשים כאשר הם מוצאים עבודה חדשה, עוברים מיקום או מתפטרים. הידע מדרדר אף יותר כאשר מנהל בכיר או מנכ"ל מציג אג'נדה שאינה מבוססת על ידע מוקדם או אף סותר את שנעשה קודם לכן. ידע יכול להיעלם אף יותר מהר מזה כאשר חברה מתמזגת עם אחרת או שיש ארגון מחדש של החברה. 
התוצאה מכך שהידע המוסדי הבלתי פורמלי שמבוסס על אנשים וקריטי לאפקטיביות הארגון הופך להיות עם חיי מדף קצרים ביותר.

הפתרונות המוצעים במאמר:

1. בניית אסטרטגיה מפורשת- על מנת לשמור על ידע מוסדי. לא לצאת מנקודת הנחה ששימור הידע יעשה מעצמו. בנוסף אם מנהל לא ישים לב יכול להיווצר מצב של ניוון בבסיס הידע של החברה. 

2. זיהוי משימות מפתח- זיהוי משימות וידע שכל עובד ידע או יהיה מסוגל לבצע. דוגמה לכך היא הפיכה של הידע הזה לחלק מתהליך החפיפה של העובד כעובד חברה. קיום מפגשי רענון על הידע כחלק מהשגרה.

3. שימוש בטכנולוגיה על מנת ליצור תהליך שהצוות תמיד עושה באופן קבוע על מנת להפוך את הידע המוסדי לגוף מידע שימושי שנגיש לאנשים כאשר הם נכנסים לתוך הארגון. לדוגמה, מצוין שבחברת אינטל קיימת רשת הנקראת Inetlpedia אשר נותנת לעובדים דרך לשמור ידע וגם לגשת אל מונחים חשובים, נהלים, תקריות היסטוריות ועוד.

שם המקור:  How to Preserve Institutional Knowledge
https://hbr.org/2013/03/how-to-preserve-institutional
0 תגובות
ניהול תכנים בארגונים
19/11/2018 09:10
noa biton
ניהול ידע בארגון, כלים לניהול ידע
1. OCR- (באנגלית: Optical Character Recognition) הוא זיהוי תווים אופטי שמטרתו לקודד טקסט כתוב לטקסט דיגיטלי. באמצעות תהליך דיגיטלי של OCR ניתן לזהות את הנתונים הרשומים במסמך הסרוק. OCR מאפשרת לסרוק בקלות מסמכים שונים המתקבלים בדואר מודפס וכך המסמך הופך להיות זמין בארכיב הדיגיטלי. דבר נוסף הוא כאשר מתקבלים דברי דואר רבי עמודים אין אנו צריכים להקליד אותם וניתן אף לבצע בהם שינויים. החיפוש בתוך המסמך מתאפשר בקלות.

2. מסמך דיגיטלי הוא קובץ המכיל מידע או נתונים.
זרימת מידע- (Work flows) הינו תהליך עבודה פנים ארגוני שמטרתו לנהל ולבקר את תהליכי העבודה וזרימת העבודה ב"תחנות" השונות בארגון. 
שילוב של מסמכים דיגיטליים בזרימת העבודה יכול לייעל את תהליכי העבודה ולמנוע טעויות- המידע זמין לכל העובדים בין אם לעריכה או לקריאה, ניתן לעדכן את המידע בכל רגע ולשמור על הרלוונטיות של המסמך.
כאשר משתמשים במסמכים דיגטליים ניתן לאחזר מידע בקלות בלי מאגרי מידע פיזיים כיוון שהכל מקוון. בנוסף המסמכים נשמרים כך ליותר זמן ויש פחות סכנה שייאבדו/ ייהרסו או יגרם להם נזק.

3. הגירת תכנים היא פעולה בה מעבירים את כל המסמכים הקיימים במערכות הארגון למערכת חדשה. הגירת התכנים חשובה לארגון כיוון שכך ניתן לשמור את הידע גם כאשר עוברים לטכנולוגיות חדשות. ידע הוא כוח ולכן הגירת התכנים צריכה להיעשות בצורה מסודרת ומבוקרת על מנת ששום ידע שנחוץ לחברה לא יעלם ויוכל ליצור פתח לטעויות וליקויים בחברה. 

4. a) לפי דעתי יש לשמור את כל המייל ולא רק את הצרופה. בדרך כלל יש קשר ישיר וקיים מידע משלים  במייל עצמו אשר מתקשר לצרופה שלו, לכן צריך להתייחס אליו כיחידה אחת. בנוסף בכך שנשמור את המייל נוכל למנוע איבוד מידע שיכול להיות הכרחי כמו למשל ממי הצרופה התקבלה ובאיזה תאריך.

b) שמירת המייל במערכת צריכה להתבצע על ידי שולח המייל. אפשר להצביע על שתי סיבות עיקריות לכך:
-  יכול להיות שהמייל כלל לא נשלח עקב בעיה כזו או אחרת (תקשורת/ טעות בכתובת המייל). לכן השולח צריך להיות אחראי על תיעוד המייל והצרופות שלו.
-  במידה והמייל נשלח לכמה נמענים יכול להיווצר מצב של כפילויות. כאשר השולח שומר את המייל בעצמו, הארגון נמנע מתיעוד כפול ובנוסף כך יודעים מי אחראי על המייל ויודעים למי לפנות במקרה של איבוד מידע.


0 תגובות
הפקת לקחים בארגונים גדולים
17/11/2018 22:54
noa biton
בדו"ח מבקר המדינה נמצאו כשלים באופן עריכת תחקירים בצה"ל. צה"ל הוא ארגון גדול אשר ממונה על ביטחונה של המדינה וגם בו ניתן לראות שעל אף שהינו שואף למצוינות ונמצא ברשימת הצבאות החזקים בעולם עדיין לקחים מאירועים שונים לא מיושמים בו, ואירועים שניתן למנוע חוזרים שוב ושוב. אפשר להצביע על כמה סיבות לכך:
1. הפקת לקחים כרוכה בחשיפה אישית- אנשים חוששים מחשיפה אישית של הטעויות שלהם ולכן מצניעים מראש פעילויות מסויימות שאינם בטוחים בהם כך שיוכלו להימנע מהסברים. ישנו נזק רב שגלום בחוסר חשיפה אישית, כאשר אנשים לא מפרסים את הטעות שלהם, הטעות הזו עלולה לחזור וכך לא ניתן להפיק לקחים וללמוד ממקרה בודד על הכלל.
2. דיווח על ליקויים בזמן אמת- כאשר יש אירוע, יש לתחקר מיד ולא לחכות עם זמן התחקור. כאשר התחקור לא קורה בזמן אמת אלא לאחר מכן יהיו בו ליקויים כיוון שאנשים כבר לא זוכרים במדוייק את פרטי האירוע ואת כל המתרחש בו. דבר שכזה פוגע ברמת התחקור וכך המקרה יכול לחזור על עצמו ולא להיות מטופל כראוי בפעם הבאה.
3. בצה"ל כמעט שלא קיים זיכרון ארגוני- "בדו"ח נכתב כי לחמישה מבין 12 הנושאים המרכזיים בחיל המודיעין אין תורה כתובה ומעודכנת, דבר המהווה את הבסיס לתוכנית ההכשרה וההדרכה." כלי כמו זיכרון ארגוני מאפשר לנהלים ותקנים להיות כתובים וברורים ומונע חזרה על פעולות וטעויות שבוצעו כבר בעבר.

סיבות אלו מצביעות על בעיה במערכת התחקור של צה"ל, אין ספק שצריך להתייחס לעניין בכובד ראש ולסגל תרבות ארגונית שתאפשר להפחית אירועים שחוזרים על עצמם והקטנת טעויות.


כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק?

בסיטואציה הנתונה התבקשנו להכריע האם המפעילים אשמים בכך שניתקו את גלאי מפלס הנוזלים. ובכן העובדות הן שחומר גלם יקר עלה על גדותיו ונשפך החוצה אך לדעתי זאת לא הבעיה העולה מהסיטואציה. ניתן להבין שהמפעילים ניתקו את הגלאי כיוון שלילה קודם היו בו התראות שווא רבות. השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא למה לא תיקנו את המכשיר?. נכון אי אפשר לגמרי להסיר אחריות מהמפעילים אך לדעתי הם לא האשמים היחידים במפעל. אם היו מתקנים את המכשיר היה ניתן למנוע את שפיכת חומר הגלם היקר. לכן לדעתי המפעילים צריכים לקבל נזיפה על מנת שידעו לא להקל ראש אך עדיין לשתף פעולה ולדווח על מקרים דומים בעתיד. עם זאת גם מנהלי המפעיל צריכים לערוך תחקיר ולספק הסבר איך הבעיה לא תוקנה מבעוד מועד וכיצד ניתן היה למנוע אותה.
0 תגובות
דילמת שייכות המידע ב-Linkedin
07/11/2018 00:46
noa biton

לינקדאין היא רשת חברתית שבה אנשים יכולים להציג את ניסיונם המקצועיולפתח קשרים עסקיים על מנת לקדם את עצמם, את העסק שלהם או העסק שבו הם עובדים. בסוגיההנתונה לנו נשאלת השאלה למי המידע בפרופיל הלינקדאין שייך,  לעסק או לעובד? אני סבורה שהמידע בפרופיל שייךלעובד.


פרופיל לינדקאין הינו פרופיל אישי בו מוצגת תמונה של האדם ומידע לגביו.למרות השייכות של העובדים לעסק המידע בו הם מציגים בפרופיל הינו מידע אישי ולכןכאשר אדם יוצר איתם קשר זה הינו קשר אישי עם העובד ולא עם החברה המעסיקה.


זמן השימוש ברשת הלינקדאין אינו מוגבל והשימוש בו גולש אל מחוץ לשעותהעבודה. על מנת שקשרים עסקיים ימומשו העובד לא יכול שלא לקחת חלק בפעילות הרשתמחוץ לשעות העבודה. שעות אלו נחשבות לזמן פרטי של העובד ואינן נכללות בשעות העבודה-אין תשלום על שעות אלה. בנוסף הפרופיל אינו מופרד ובדרך כלל ישנו ערבוב ברשימתהחברים, בה נכללים גם חברים אישיים של העובד.


מנגד, העסק טוען שכאשר עובד מחליט לעוזב את החברה הוא צריך להשאיר את פרופיל הלינקדאין בחזקת החברה, היא זאת שהעשירהאת הפרופיל בעזרת הדרכות והכשרות שונות שמינפו אותו. הקשרים העסקיים שנוצרו הם סוגשל נכס של החברה וכאשר עובד עוזב את החברה ומעביר את הפרופיל הוא "גונב"מאגר של אנשי קשר שהכרחיים לחברה. נכון, החברה באמת מאבדת נתונים שנחשבים לנכס אךעדיין פרופיל לינקדאין הינו פרופיל אישי. אם החברה תשמור על פרופיל של עובד שעזב תחתשם של אדם אחר זה יפגע באמינות החברה. צעד זה יכול בסופו של דבר לגרום נזק יותר מאשרתועלת. אנשים מתחברים לאדם באופן אישי ולא לעסק ויכולים לחוש מרומים כאשר הפרופילמוחלף באדם זר שאינם מכירים.


לסיכום, פרופיל הלינקדאין מציג מידע של החברה אך אינו שייך לה. העובדהוא שאחראי על עיקר הפעילויות בפרופיל ויוצר את הקשרים בעצמו לכן אני מחזיקה בדעהשהפרופיל וכל המידע המצוי בו שייך לעובד ולא לחברה עצמה.

 

 


 

בשיעור הוצגו לנו כמה וכמה כלים בהם ניתן לארגן את הידע ביעילות.הכלים שאבחר לאמץ-

קיצור כתובות אינטרנט- קיצור כתובת האינטרנט הופך את הכתובת למתומצתתויכולה להפחית את  טעויות ההעתקה הנלוות.בנוסף השימוש הופך לנוח וקל יותר לתפעול. ניתן לעשות זאת בעזרת תוספים שונים כגון bit.ly ו- Goo.gl.

שימוש ב-Linkedin- בעזרת רשת חברתית זו נוכלליצור קשרים עסקיים ולקבל הצעות עבודה שלא בהכרח נמצא במקומות אחרים. בנוסף אניחושבת שכיום שימוש ברשת זו היא חובה לכל אדם אשר רוצה להתקדם בתחומו בעולם העסקי.

 

0 תגובות